התודעה שלנו בורחת לנו לאלף כיוונים שונים. כל הזמן. בעידן הדיגיטלי, טכנולוגי, מתמהר שבו אנחנו חיים המחשבות שלנו בראש נפתחות כמו חלונות ולינקים בטלפון. עוד חלון ועוד מחשבה, בקצב מכני ומהיר מדיי. והגוף שלנו הוא אנושי, עם רצון לפעול בקצב הטבעי של החיים, להאט, לא לרוץ כל הזמן. יש כאן שני כוחות שמושכים לכיוונים מנוגדים, לכאן ולכאן. לאן תשומת הלב שלנו הולכת? איזה מוקדים כלכליים מושכים אותה וגורמים לה להתמכר? והאם יש דרכים להשתחרר? על זה הפרק שלנו היום, תודעה אנלוגית בעולם דיגיטלי. ________________ ענבל אתגר, מלווה א.נשים בתהליכי התעוררות, מעצבת וחוקרת את נקודת המפגש שבין יצירה לריפוי. את הדרך שלה אל עולם המדיטציה והנשימה היא עשתה מעולמות העיצוב והטכנולוגיה, היא גרה יותר מעשור בארצות הברית והובילה צוותי קריאייטיב, לימדה חשיבה עיצובית ותהליכי מימוש מן האבסטרקטי לגשמי, יש לה סטודיו ביפו שבו היא מלווה ומלמדת כלים ליצירת ריפוי תודעתי ורגשי בגוף. ________________ הניצוץ הוא פודקאסט שמתעסק במימוש, פוטנציאל ומציאת הקול האותנטי שלנו בעולם. אני יעל אורנשטיין יוז, מעצבת ואוצרת תוכן וקריאייטיב, מקימה יחד עם חן נבו את בית הספר של הזמן הזה שנקרא  www.lu-school.com  אנחנו מלוות אנשים וארגונים ביצירת אסטרטגיה קריאייטיבית ומציאת חיבור לעשייה. הרעיונות של מציאת הייעוד והתפקיד שלנו בעולם מסקרנים אותי ואני לומדת ומעמיקה בהם, קוראת, פוגשת מורים לדרך וכותבת את הספר ׳מימוש ופוטנציאל בעולם חסר׳. ________________ לכל הפרטים על התכנית להכשרת יזמים סקרנים / לבנות מותג נחשק> https://bit.ly/3QKtjVu כל הפרטים על תכנית המנטורינג שלנו > https://www.lu-school.com/mentoring כאן רואים את כל מה שחדש ומעניין > https://www.lu-school.com/ מכאן מזמינים אותנו לארגון שלכם > https://www.lu-school.com/lu-for-creative-business ______________ המלצה כוללת לאימון בשוטטות / יובל אידו טל כפי שמעיד שמה של הרשימה הזאת, מדובר בהמלצה; אני ממליץ לכל מי שקורא את המילים האלה לשוטט. לקום מהכורסה, מהספה, מהכיסא, מהמיטה ולשוטט. לצאת מהמשרד, מחדרים סגורים, מחללים ממוזגים, מרכבים עם בקרת אקלים ולשוטט. לסגור את הספרים, את העיתון הזה, המאמר הזה, או האתר הזה, לפתוח את הדלת ולצאת אל הרחוב, בלי שום סיבה טובה נראית לעין. לשוטט. לצאת ולשוטט כך שאם מישהו ישאל "לאן זה?" התשובה תוכל להיות רק משהו כמו "אין לי שמץ של מושג", או "מה זה משנה?" לצאת ולשוטט. ואני מקווה שבעזרת הרשימה הזאת אוכל, קצת, להסביר מדוע בעיניי נראה שזה מומלץ כל כך לצאת ולשוטט. דברים חומקים ממני. ישנם דברים רבים שאליהם אני אפילו לא שם לב. לא זו בלבד שאני לא מבחין בכל מיני רמות מעודנות של דקויות בקיומם של כל מיני דברים – דברים שלמים נעלמים ממני. כמו עיוור. לעיתים קרובות מאוד אני רואה רק מנהרה צרה ביני לבין המטרה הארעית שמסומנת כמשאת לבי, ולכל השאר, כל מה שמסביב, אני פשוט עיוור. כמו סוס שסך-עיניים לראשו. ואם לנהוג כנות ולדבר ביושר, אז יש לומר שאני לא חושב שרק מדי פעם אני כושל ושבדרך כלל אני רואה בהיר, רחב ומעמיק. לא. זהו כשל לא נדיר בכלל. אפילו די שכיח. לא בטוח שאגזים אם אעריך שעל פי רוב אני עסוק בעיסוקים מעיסוקים שונים, שתוך כדי העיסוק בהם אני יכול די בקלות ללקות בעיוורון לכל דבר אחר – לכל דבר שלא נמצא ממש באמצע שדה הראייה שלי.