את הפרק הזה אני מקליטה שבוע וחצי אחרי הטבח האיום ועם פרוץ המלחמה הכואבת ,אני מקליטה את הפרק הזה כשהנפש שלי מדממת ,כשהכאב כאן נוכח כשההלם הראשוני מתחלף בבלבול ותסכול במחשבות על מה יהיה ואם בכללודווקא עכשיו ולמרות הכל יש חשיבות עליונה לכל אחת מאיתנו כדי לפעול כדי לחזק ולהתחזק אנחנו אלו שכאן כדי לבנות מחדש ולהבנות מחדש ואין לנו את הפריבילגיה לשבת בלי לעשות דבר יש לנו כאן ציוויון אישי ולאומי לקום ולעשות לקום ולדאוג לעצמנו זאת המשימה שלנו והיא משימה שאין עליה עורריןזה או אנחנו או שלא יהיה.ואולי יש כאלו שכרגע מרימות גבה ושואלות איך אני יכולה לקום ולעשות אם אין לי את הכוחותאם אני חסרת אמונה אם אני שקועה בבוץ?איך אני יכולה לעזור שאני בעצמי צריכה עזרה איך בתוך הכאוס האפוקליפסה אני מתחילה להיבנות זה בדיוק הפרק שבו אנחנו מתחילות להבנות מחדש מתוך השברהכנתי לך 10 פעולות פרקטיות לבנות חוסן וחוזר גופני ולהבנות מתוך השברהאזנה מועילה
